מי מאיתנו לא נזקק לפחות פעם בחייו לכתוב מכתב לאדם קרוב- בן הזוג, פרטנר בעבודה, מנהל, אחות...
מסתבר, שכתיבת מכתב לאדם, שרגשותינו כלפיו גואים, היא דרך להסדיר משהו בתוכנו ואף להסדיר מערכת יחסים. כתיבה מאפשרת כנות בלי להסתכן בתגובה מיידית. המחשבות רצות והמילים נערמות.
אלא מה, המסרים שיוצאים תחת ידנו, לעיתים, מבולבלים. לעיתים, מה שעולה ברמה המיידית אינו מבטא את העומק של המחשבה או של הרגש.
בשלב הראשון, כדאי לכתוב. פשוט לכתוב! לתת למחשבות לזרום החוצה.
בשלב השני כדאי לארגן את המסר, שהנמען יקלוט ויבין.
ברצוני להציע שלב נוסף:
להיכנס לתוכנו פנימה ולראות מה עוד עולה. רגש? דימוי? לתת לזה מקום. כך אנו מגייסים למשימה את הלא מודע, ותוצר הכתיבה שלנו הופך ליהלום יקר.
לתגובות אתם מוזמנים לפייסבוק.
No comments:
Post a Comment