לכל חג נקשרות מילים שהופכות לחלק אסוציאטיבי ממנו. אומרים סוכות עולה סוכה שלא לדבר על נענועי לולב. אומרים חנוכה מיד עולים נרות. אומרים פסח, ומה עולה? ניקיון. אני רוצה לזרוק אלומת אור לסדר. לא זה הסדר עם יציאת מצרים, אלא הסדר שאנחנו מטילים על החפצים, הבגדים הרהיטים, שלא לדבר על דברים קטנים שהצטברו במגירה.
הסדר הזה. לסדר דברים.
ברגע הזה מסתדר גם משהו בפנים. תשאלו: מה הקשר בין סידור ארונות לסדר של המחשבות.
חישבו על כך: אדם שהוא סוליסט באופיו, בוחר להתמודד לבד, נמנע משיתופי פעולה, אוהב את הלבדיות, גם אם הוא בזוגיות. אדם שכזה בהחלט עשוי לבחור כקריירה... לעבוד עם זוגות על זוגיות. וזאת למה? ע"י כך שעושה עבודה בחוץ עם זוגות, הוא מנסה לסדר משהו בתוכו, להגמישו אם הוא נוקשה, להביא אותו לתנועה.
ככה זה עם הסדר. אנחנו מסדרים בחוץ וברגע הזה מסדרים בפנים.
אני סקרנית לדעת איך זה עובד עבורכם
No comments:
Post a Comment