ביקור אחד בעין בוחנת ועם מצלמה במאהל רוטשילד, ומגיעה תחושת המכה בבטן. האוהלים הם טקסט. הפוסטרים על העצים הם טקסט. פינות הדיון והשיח עם כיסאות מאולתרים הם טקסט. הניקיון המפתיע!!!! הוא טקסט. הספות הישנות הם טקסט. והאנשים הרבים העוברים שם, נעצרים... הם חלק מהטקסט. נכתב פה סיפור בהמשכים, עלילה מתחילה להתחבר, אך הפרק הבא אינו ידוע.
המשפטים הכתובים שם, פנינה יצירתית. איך הטקסט המילולי נהיה שם כל כך יצירתי?
כשהרגש מעורב, משהו בבטן רוחש
דפיקות לב ותחושה של אש.
נולד פוסטר!
כשנוגעים זה בזה יחדיו
דומים ושונים בחודש אב
נולד זהב!
כך הרגשתי, משוטטת עם המצלמה...
והנה כמה פנינים תוצרת רוטשילד, ראוי להנצחה:
המדינה סובלת מהפרעות קשב וריכוזיות
תפקיד המחנך להיות מובן
לא מובן מאליו
למה מחירי המזון עולים?
אנחנו יכולים להגיע לירח אבל לא לגדל עגבניות?
לביבי שלי 3 דירות
3 דירות לביבי שלי
לולא היו לו 3 דירות
אולי היתה לי דירה משלי
לכו לשם לחוות עוצמה
No comments:
Post a Comment