הרבה נושאים שרציתי לכתוב עליהם. אני יוצאת החוצה.
שומעת את הדררה צורחת את צריחת הבוקר. דררה, ציפור גדולה ירוקה, יש לה פרצוף של תוכי שברח זה עתה מן הכלוב. אבל לא, זו מושבה גדולה על עצים בגובה רב. הם שכחו את תוכיותם.
לא, לא הטקסט של הדררה חשוב כאן. רחש אחר.
מהיכן הוא יוצא?
מפח האשפה.
רגע, אולי חתולים?
אולי השכן שמנסה לדחוס אשפה מעל גובה התכולה של הפח?
אבל הרחשים האלה ממשיכים ולא נראתה דמות השכן.
טוב, ארד ואשים עצמי יוצאת להליכה, עדיין השיער סתור, מעיד על כך שעוד לא נפתח הבוקרא בצורה מסודרת.
אישה. אישהבשנות השבעים. לבושה חלוק. לידה סלים מלאים פחיות. פחיות למיחזור.
היא נוברת בפחי האשפה בשעות הבוקר המוקדמות של החג.
"בוקר טו וחג שמח" היא מקדימה.
ואני משיבה גם כן
הבטן שלי מתכווצת.
מדמיינת, זו יכולה להיות אמא של כל אחד, או סבתא.
בכל זאת פרצופה היה מחייך. מאור פניה, כך בחלוק בבוקר של חג.
נקודת מבט. ראש השנה.
שנה טובה!!!.
No comments:
Post a Comment